האם אדם שהוא פחדן מטבעו יכול להשתנות ולהיות יותר אמיץ ? האם יש אפשרות לשנות את מצב הרוח מעצוב לשמח ?
נראה כי התשובה היא שהדבר אפשרי. השאלה הנשאלת היא- כיצד? ננסה לעמוד על דרכים המסייעות לעשיית שינויים אלו.
מחקר שעשה הפסיכולוג דריל בם מראה שאנו, שהאדם בונים את עמדתנו בנוגע לעצמנו באותה דרך בה אנו בונים עמדות ביחס לאנשים אחרים, כלומר ע"י הסקת מסקנות מהתבוננות. כאשר אנחנו רואים אדם שעוסק בעשיית חסד, אנו מניחים שהוא אדם טוב לב. כאשר אנו פוגשים אדם העומד על דעתו ומגן עליה, אנו מסיקים שהוא בעל עקרונות ואמיץ. באותה הדרך אנחנו לומדים על עצמנו ע"י שאנו רואים את התנהגותנו. כשאנו מתנהגים בטוב לב או באומץ
פרופ' דוד מאיירס מחבר "המרדף אחר האושר", מציע לאדם שרוצה לפתח לעצמו הערכה עצמית, תחושת אושר וכד', פשוט "לזייף" את התנהגותו "ולשחק" כאילו הוא בעל הערכה עצמית, אושר וכדו'. ראה גם: Fake it till you make it (Myers, 1992)
את הכיוון הזה מצאנו כבר אצל קדמונינו וממש בסגנון הזה כתב בספר החינוך:
"דע כי האדם נפעל כפי פעולותיו, ולבו וכל מחשבותיו תמיד אחר מעשיו שהוא עושה בהם, אם טוב ואם רע, ואפילו רשע גמור בלבבו וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום, אם יערה רוחו וישים השתדלותו ועסקו בהתמדה בתורה ובמצוות, ואפילו שלא לשם שמים, מיד ינטה אל הטוב, ובכוח מעשיו ימית היצר הרע, כי אחרי הפעולות נמשכים הלבבות" (מצווה ט"ז). החינוך נוקט בגישה זו בהסבריו לטעמיהן של כמה מצוות.
"דע כי האדם נפעל כפי פעולותיו, ולבו וכל מחשבותיו תמיד אחר מעשיו שהוא עושה בהם, אם טוב ואם רע, ואפילו רשע גמור בלבבו וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום, אם יערה רוחו וישים השתדלותו ועסקו בהתמדה בתורה ובמצוות, ואפילו שלא לשם שמים, מיד ינטה אל הטוב, ובכוח מעשיו ימית היצר הרע, כי אחרי הפעולות נמשכים הלבבות" (מצווה ט"ז). החינוך נוקט בגישה זו בהסבריו לטעמיהן של כמה מצוות.
וכן נראית גישה זו מן הרמב"ם, בשמונה פרקים פרק רביעי: "ודע שאלו המעלות הפחיתיות אשר למדום, לא יגיעו ולא יתישבו בנפש, כי אם בהשנות המעשים הבאים מאותה מדה פעמים רבות בזמן ארוך והרגלנו בהם. ואם היו אותם המעשים הטובים, יהיה המגיע לנו מעלה, ואם היו רעים, יהיה מגיע לנו – פחיתות".
ובדומה לזה הרמב"ם, בהלכות דעות פרק א' הלכה י"ב:
"וכיצד ירגיל אדם עצמו בדעות אלו עד שייקבעו בו? יעשה וישנה וישלש במעשים שעושה על פי הדעות האמצעייות, ויחזור בהן תמיד, עד שיהיו מעשיהן קלים עליו ולא יהיה בהם טורח, וייקבעו הדעות בנפשו".
לסיכום: אנו רואים שיש לנו דרך כיצד להתחיל ולעשות שינוי באופי שלנו ובמידותינו: אם לדוגמה אנו רוצים להיות יותר שמחים, כדאי שנחייך יותר וננהג בצורת התנהגות שמחה יותר- גם אם איננו מרגישים כך באמת.
התנהגות שמחה תגרום לנו לראות את עצמנו כאנשים יותר שמחים ובאמת ניהפך בהדרגה להיות כאלו.
אם אנו רוצים להיות יותר אמיצים, נצטרך לעשות יותר מעשים שאם היינו אמיצים היינו עושים אותם. על אף הרגשת הזיוף והקושי לבצע מעשים נגד האופי שלנו, מעשים אלו יגרמו לנו בסופו של דבר להשתנות.
המשך יבוא בעז"ה…
ראה: Self-perception theory (Bem, 1967)
מכון נס לפסיכותרפיה 