הַמִּתְעַשֵּׁר וְאֵין כֹּל: הפרדוקס של שלמה המלך

אנחנו חיים בעולם שמקדש את המספרים. כמה יש לך בעובר ושב? כמה עוקבים צברת? כמה הישגים רשמת? אבל שלמה המלך, החכם באדם, ניסח בספר משלי אבחנה פסיכולוגית חדה ששומטת את הקרקע תחת המרדף הזה.

בפרק י"ג (פסוק ז') הוא כותב:
"יֵשׁ מִתְעַשֵּׁר וְאֵין כֹּל, מִתְרוֹשֵׁשׁ וְהוֹן רָב".

במבט ראשון זה נשמע כמו סתירה, אבל במבט מעמיק זוהי תמצית בריאות הנפש.
שלמה המלך מלמד אותנו שיש מצב אבסורדי: אדם יכול להיות עשיר בחומר, להציג מצג שווא של הצלחה ("מתעשר"), אבל בפנים – בחוויה הסובייקטיבית שלו – הוא מרגיש ריקנות תהומית ("ואין כל").

לעומתו, יש מי שבוחר לחיות בפשטות, אולי אפילו נתפס כמי שמוותר על המירוץ החומרי ("מתרושש"), אבל דווקא הוא מחזיק בנכסים האמיתיים: שלווה, סיפוק, קשרים אנושיים עמוקים ויציבות פנימית ("והון רב").

בגישה האינטגרטיבית שאני מאמין בה, ה"הון" האמיתי הוא היכולת שלנו לשאת את עצמנו, לווסת את הרגשות שלנו ולמצוא משמעות שלא תלויה בנסיבות חיצוניות.

אז במה בחרתם להשקיע היום – ב"מתעשר" או ב"הון רב"?

פורסם על ידי אליעזר סוקניק

פסיכולוג מומחה

כתיבת תגובה

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.